<h1>העיטור הלכ' יו"ט מח' א</h1>
<h2>דף ב:</h2>
ושמעינן מדרבה אפי' בדבר שהוא מוכן מבעו"י לצורך יו"ט ואירע בו דבר חדש שלא היה בעולם בין השמשות ואין ההכנה בידו אינו מוכן למחר כגון תרנגולת שעומדת לאכילה שנולדה בה הביצה שלא הוכנה ואסורה ביום שלאחריו וכגון הא דגרסינן בירושלמי [פ"א ה"א] דאיתפלגו שירי פתילה שירי מדורא שירי שמן שכבו בשבת מהו להדליק ביו"ט רב ור' חנינא תרווייהו אמרין אסור ר' יוחנן אמר מותר א"ר מונא קומי ר' יודן מה איכפת לן פתילה לגבי ביצה א"ל מן מה דאנן רמיין רבנן מדמין לה הדא אמרה היא הדא היא הדא. ובני צרפת מחמירין בשירי פתילה ומדורא ושמן כדגרסינן בירושלמי ומרבין עליהם דבר מוכן כדאמרי' בעצים שנשרו מן הדקל שמרבה עליהם עצים מוכנים ומדליקן.
<h2>דף ד.</h2>
אושפיזכני' דרב אדא בר אהבה הו"ל הנך ביצים מיו"ט לשבת אתי לקמיה א"ל מהו למיטווינהו האידנא ומכלינהו למחר ומסקנא אפי' ר' יוחנן לא שרי אלא לגומעה אבל לטלטולי ביומי' לא דתניא א' ביצה שנולדה בשבת וא' ביצה שנולדה ביו"ט אין מטלטלין אותה ולא לכסות בה את הכלי ולא לסמוך בה את כרעי המטה אבל כופה עלי' כלי בשביל שלא תשבר וספיקו אסורה. ירושלמי ובלבד [שלא] שתהא כלי נוגע בגופו של ביצה.
ומסתברא דוקא ביצה ודכוותי' אבל עגל שנולד בשבת מותר ביו"ט ואין לידתו הכנה דשבת מכין לעצמו דאי הו"ל חולה מבע"י הוי שרי אבל ביצה אין לה היתר משום גזירה ור' אפרים אסרו משום הכנה ול"דגלן.
גרסי' בפ' כירה [שבת מ"ב ע"ב] אר"ח אעפ"י שאמרו אין נותנין כלי תחת התרנגולת לקבל ביצתה אבל כופה עלי' כלי בשביל שלא תשבר ומדפריש רבה ור"י טעמא דר"ח ש"מ כוותיה ס"ל ול"ל לר' יצחק דאמר אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל. ותי' מדר' יצחק אוקמא למתני' דפורסין מחצלת אליבא דר"ש ולקולא ס"ל דאית לי' מוקצה כר"י ס"ל דאית ליה מוקצה ואנן קי"ל כר"ש הלכך ליתא לדר' יצחק. ורבינו אלפסי אייתי ראיה מיהא דאר"ה היתה בהמה טעונה כלי זכוכית מביא כרים וכסתות ומניח תחתי' ש"מ דליתא לדרב יצחק וליתא דא"כ קשיא דר"ה אמר רב דאמר רב ששת פוקו ואמרו ליה לרב יצחק כבר תרגומא ר"ה לשמעתך בבבל דאר"ה עושין מחיצה למת כו' וא"כ קשיא דר"ה אדר"ה וטעמא דמביא כרים וכסתות ומניח תחתיה משום הפסד ממונו הוא והלכך הא דתנן בפ' משילין פירות ומכסין את הפירות מפני הדלף. הלכה כעולא דאמר אוירא דליבנא וליתא לדר' יצחק. ויראים פסק כר' יצחק והא דתנן במס' תמיד פסכתר היה משמש ג' דברים כופין אותו על השרץ ועל הגחלים בשבת מקדש שאני א"נ דצריך למקומו ולא דייק.
